אמא, על הרבה דברים אני מוכירה לך תודה, אבל פה אני מציינת רק אחד מהם...אוהבת אותך, גלית
יש לי אמא תולעת ספרים. בכל פעם שהיא קוראת ספר טוב היא שולחת לי אותו עם המלצה - "את הספר הזה את חייבת לקרוא". כך היא התחילה את השגעון של "פרש הברונזה" בבוסטון...אני חושבת שכולנו כבר הספקנו לקרוא את שלושת הספרים בסדרה מאז, לא? נו,,,, זה הכל בגללה (או בעצם, בזכותה).
יש לי אמא תולעת ספרים. בכל פעם שהיא קוראת ספר טוב היא שולחת לי אותו עם המלצה - "את הספר הזה את חייבת לקרוא". כך היא התחילה את השגעון של "פרש הברונזה" בבוסטון...אני חושבת שכולנו כבר הספקנו לקרוא את שלושת הספרים בסדרה מאז, לא? נו,,,, זה הכל בגללה (או בעצם, בזכותה).
לפני יומיים, ערב נסיעתי לדאלאס, התייעצתי איתה לגבי מספר ספרים שהיא נתנה לי וזו היתה המלצתה : "לא, את הספר הזה אל תקראי, הוא לא משהו אבל את חוה ואדם של רם אורן - את מוכרחה לקרוא, איך לא קראת עד עכשיו? זה סיפור אמיתי וכתוב בצורה מדהימה. את לא תניחי אותו לרגע, את חייבת לקרוא". וכך עשיתי. לקח לי יומיים להתגבר על קריאתם של 336 עמודים (ללא ניקוד :)), תוך כדי טיסה ועבודה, אבל הצלחתי. הספר באמת כתוב יפה והסיפור מאוד מעניין וסבוך. אני ממליצה בחום רב, כשם שהמלצתי על פרש הברונזה (ואני חושבת שגם אז לא התאכזבתן, נכון??).
קריאה מהנה, גלית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה